צעצוע של סיפור: הסיפור מאחורי – ברבי

סוד ההצלחה שלי! שיחה עם ברבי

 

ברבי בת 61 (נכון ל 2020)- היא כבר לא צעירה, ויודעת דבר או שניים… היא נמכרת בלמעלה מ150 מדינות ברחבי העולם. למעשה- בכל שנייה- נמכרות 3 בובות! מה שהופך אותה לאחד הצעצועים הנמכרים בכל הזמנים.

ברבי כבר מזמן אייקון תרבותי. היא קיבלה אינסוף פרסים, מחוות, הומאז'ים, היתה מעורבת בסוגיות משפטיות והלמו בה באינסוף ביקורות.  והיא עדיין איתנו, עדיין מובילה בגאון את שוק הצעצועים ונראה שהצאצאים שלנו ימשיכו לחפש אותה על המדפים…

הלכתי לברר מה סוד ההצלחה שלה…

שלום ברבי, אני מתרגשת להיות פה. אני מודה לך שהסכמת לפגוש אותי. לאור כך שאת בהחלט יכולה להיחשב סלב בקנה מידה בינלאומי עם קריירה ארוכת שנים.

אז למה היית קוראת  קרש הקפיצה הראשון לקריירה האדירה שלך?

ובכן….למעשה ברבי הוא שם הבמה שלי… השם שנולדתי איתו- הוא בכלל (Lilli Doll (Bild Lilli- בובה המבוססת על דמות מרצועת קומיקס בעיתון גרמני. ייצגתי אשת חברה, סקסית ועצמאית, שיודעת מה היא רוצה ולא דופקת חשבון לגברים…במקור ייצרו אותי כשעשוע סקסי לגברים והציבו אותי על מדפים בבארים וחנויות טבק!

בכל אופן, באחד הימים של שנת 1956, הגיעה לחנות שבה שהיתי- רות הנדלר Ruth Hendler, האישה שלה אני חבה את הקריירה שלי. רות שהייתה בטיול משפחתי באירופה עם ילדיה ברברה וקנת ובעלה אליוט- ממייסדי חברת הצעצועים מאטל. חיפשה באותה עת אלטרנטיבה לבובות שהיו בנמצא: בשנות החמישים המוקדמות יצרו לילדים רק בובות הדומות לילדים ותינוקות. היא חשבה על כך שאם ילדה משחקת עם בובת תינוק בעצם הדבר היחיד שהיא יכולה להיות היה -האמא , הנדלר רצתה לתת לילדות קטנות בובה שאיתה הן יכולות לשחק בלהיות "נשים". נשים שיש להן בחירה חופשית להיות מה שהן רוצות להיות!

הנדלר שמה לב שבתה הקטנה, ברברה, מעדיפה לשחק בבובות נייר דו-ממדיות הדומות למבוגרים, על פני בובות הדומות לילדים ותינוקות. היא רצתה לייצר "בובת נייר" תלת-ממדיות עשויות פלסטיק עם גוף בוגר ומלתחה של בגדי בד. היא הציעה לבעלה אליוט ולשאר הדירקטורים של מאטל את הרעיון- אבל נענתה בלגלוג, בטענה שאין אפשרות לייצר בובה כזו ושהורים לא יקנו לילדיהם בובה שמשדרת חושניות. בכל אופן- לא נרשמה התלהבות בחבר המנהלים של החברה.

%d7%91%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a8

אבל רות האמינה בי ולמרות הרקע שלי ועל אף הקשיים היא לקחה אותי לארצות הברית והביאה אותי למאטל, ומשם התגלגלה הקריירה שלי כמו סופת הוריקן.

בתחילה הוחלט לשווק אותי כמודל אופנה- מה שיגרום לאמהות לקנות אותי בכדי שיוכלו לחנך את בנותיהם לטיפוח טוב.

כדי להתאים אותי לשוק האמריקאי קיבלתי את השם החדש- בארבי ע"ש ביתה של רות- ברברה. זכויותיי נרכשו מהחברה והנדלר והמהנדס ג'ק ריאן- עשו לי סטיילינג מחודש ועיבדו את דמותי: המראה שלי הפך רך יותר בזכות ייצורי בחומר הנקרא ויניל. עברתי גם מהפך בנושא האיפור: שפתיים תפוחות ואדומות, ריסים כבדים, אייליינר, וגבות מקומרות וצרות. הבגדים שלי עוצבו ע"י מעצבת האופנה- שרלוט ג'ונסון- שהיתה אמונה על התאמתם לאופנות המשתנות. היא קיבלה את השראתה מתצוגות האופנה של פריז. בנוסף לאורך השנים גם מעצבים מפורסמים ביניהם קלווין קליין, דונה קארן ועוד, קבלו את ההזדמנות לעצב לי את בגדי.

בחודש פברואר 1959, נולדתי מחדש בשם- בארבי מיליסנט רוברטס– במשקל 11 גרם ו-11.5 ס"מ. זהו היום שבו הוצגתי לראשונה ביריד האמריקאי הבינלאומי לצעצועים בניו יורק. לבושה בבגד ים מפוספס שחור-לבן, שיער אסוף בקוקו גבוה ופוני. משקפי שמש, נעליים עם עקבים גבוהים ועגילי חישוק בצבע זהב.

1959 הסרטון הראשון שיצא לברבי :

הסדרה הראשונה שלי נקראה Barbie ponytail #1 כלומר ברבי מסדרה מספר אחת, ואחריה הגיעו סדרות רבות נוספות. בסדרה זו הייתי כבדה יחסית כיוון שייצרו אותי מגוף מלא (בסדרות מאוחרות יותר כבר ייצרו אותי עם גוף חלול). הסימן העיקרי המייחד את ברבי מספר אחת מיתר חברותיה, ברביות מסדרות מאוחרות יותר, הוא חורים בכפות הרגליים. מדוע? זה פשוט מאוד: הסטנדים (מעמדים) מאותה תקופה היו בעלי חודים בקצותיהם והשיטה להצגת בובת ברבי הייתה להעמידה על אותם חודים, בעזרת החורים שהיו לי בכפות הרגליים.

barbie-ponytail

אבל אמריקה לא הגיבה בחיבוק חם ישר עם הופעתך… את יכולה להזכר באותם ימים?

בקבוצת המיקוד שערכה מאטל עם צאתי, גופי הבשל החריד נשים רבות. אימהות טענו שהן לא יכולות לאפשר לילד שלהם לשחק עם בובה המשדרת סקס-אפיל כמוני. הבעיה הייתה- שעד היום מחלקות השיווק של הצעצועים כיוונו את המכירות לאימהות. הפעם היה צורך למקד לצרכן חדש: ילדים.

ואכן- הקונים ביריד הצעצועים השנתי של התעשייה בניו יורק לא התרשמו, אבל ילדות קטנות בהחלט התלהבו, ולמרות הקרירות הראשונית שקיבלתי ביריד הצעצועים, בקיץ של שנת 1959, הבובות עפו מהמדפים. בחנויות לא הצליחו לשמור אותי במלאי. והקמעונאים קנו אותי בסערה ורוקנו את המחסנים.

Mattel הייתה מוצפת בהזמנות והתקשתה בשנים הראשונות להדביק את הביקוש.

בשנה הראשונה שלי לייצור נמכרו כ 351,000 יחידות. זה לא לקח זמן רב עד שהשיגעון הפך למאניה. כולם פשוט התאהבו בי, מילדות קטנות ועד מבוגרים אספנים, בנות וגברים!

אז זה אומר שכח הקנייה עבר לילדים באותם ימים…?

הפריצה שלי לשוק נבעה לדעתי מ3 סיבות עיקריות:

  1. כניסתה של הטלוויזיה בשנת 1950 , חברות גילו קהל צרכנים חדש בקרב ילדים ובני נוער. לא יכולתי למצוא זמן מתאים יותר לפלוש אל משקי הבית האמריקאים. הטלויזיה- כמדיום פרסומי- היתה רבת עוצמה. את הופעת הטלוויזיה הראשונה שלי עשיתי במועדון מיקי מאוס, שהיה תכנית פופולרית בקרב ילדים. תוכניות מסוג זה וטכניקות שיווק אחרות עזרו למכירות. זוהי דוגמא של כמה יכולה להיות השפעה לילדים על ארנקיהם של הוריהם. קהל יעד חדש בקרב ילדים צעירים נולד.
  2. בעידן שלאחר המלחמה הכלכלה האמריקאית התחזקה ואם עד אז משפחות פרבריות מהמעמד הבינוני היו קונים צעצועים בחגים ובעיקר בחג המולד. עכשיו, רכישת צעצועים הפכה שגרה בכל ימות השנה.
  3. עם הגל השני של הפמיניזם- החלה מגמת שינוי בחלוקת התפקידים במשפחה, כאשר נשים החלו לשמש כמפרנסות, וזכו להחזיק ארנקים בידן. אני הייתי מודל לתקוות ולחלומות של ילדות בעולם המבוגרים. ייצגתי אישה שיכולה להיות כל דבר: מפורסמת, עשירה ופופולרית. אמנם בתחילה- הוצגתי כמודל אופנה, אך בשנים שלאחר מכן (בעיקר בשנות השבעים) לקחתי על עצמי תפקידים רבים והתמודדתי כמעט עם כל מקצוע אפשרי, כולל רופאת שיניים, רופאה, כבאית, אסטרונאוטית, ואפילו מועמדת לנשיאות. היו לי מכוניות, בגדים ואבזרים- שיקפתי אורך חים פרברי, נשיות והצלחה.

ברבי- אני לא יכולה שלא לשאול אותך שאלה אחרונה- יש טענות רבות על המסרים הגלויים והסמויים שאת מייצגת והניסיון המעוות של נערות ונשים להשתוות אליך, מדברים על תופעות של הפרעות אכילה ודימוי גוף ביחס אליך. מה דעתך בנושא?

עשרות ספרים ומאות מאמרים נכתבו על הסוגיה – טענו שאני משדרת מיניות רבה, ומגבילה את הדימוי הנשי לתבניות התנהגות שטחיות. פרופורציות הגוף שלי משכו ביקורות סביב תחום האנורקסיה. אין מה לומר- אם היו הופכים אותי לאישה בגודל טבעי היו חסרים לי בין 17-22 אחוז משומן הגוף המינימאלי הנדרש לגוף של אישה כדי לשמור על מחזוריות וסת תקינה. אבל אני בובה.

יש הטוענים ששאיפותיהן של ילדות לפנטזיה ולאופנה עוצבו במשך השנים ע"י מאטל, אבל אני חושבת שנותנים לי קצת יותר מדי קרדיט … אני סה"כ מוצר צריכה. מוצר שמספק מענה לכימיה הטבועה בילדות לפנטזיה, משחק תפקידים ובגדים כסמל סטטוס. לדעתי התהליך הוא הפוך- עיצובי כ"פנים של החלום האמריקאי" הוא בזכות מחלקת הפיתוח של מאטל שהשכילו לעשות מחקרים אותנטים של אופנות משתנות. אני דוגמא נהדרת לחקר סמלים תרבותיים, אני גלובלית, מיועדת לילדים וגם תופסת חלק בחינוכם, אבל בעיקר אני תוצר מוצלח של תעשיית הדימוי המסחרי העכשווי.

סוד ההצלחה שלי הוא היכולת להשתנות לאורך השנים.  הצלחתי לשמור על מעמדי כבובת אופנה הפופולרית ביותר שנוצרה אי פעם. תמיד שיקפתי את מגמות האופנה, את דרך החיים והתרבות של אותו דור.

%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99

לראיון עם רות ואליוט הנדלר הכנסו לסרטון :

https://www.youtube.com/watch?v=dj0hpSP-TEw

ובנימה מבודחת ראיון עם ברבי מהסוג המצחיק :

https://www.youtube.com/watch?v=wDkjI7YMNbg

  

תודה לברבי, על ראיון מרתק,

ליצ'י

ליצ'י ילדות אנלוגית בעולם דיגיטלי- 5 משחקי קופסא מומלצים ליום כיפור

אם נהניתם:

פה אפשר לקרוא את הסיפור שמאחורי סופר מריו.

את הסיפור מאחורי הסביבון תוכלו למצוא פה.

באתר אפשר למצוא גם- המלצות של ליצ'י על משחקים, ליצ'י עוזרת להורים ולילדים עם יצירות קלות שנראות מיליון דולר , וחדשות קטנות– מעולם המשחקים ומעולמות שמעניינים את ליצ'י.

מוזמנים לדף הפייסבוק.

 

15 תגובות

  1. דרך נהדרת להעביר את כל הסיפור והמידע הרב על ברבי, מי היה מאמין שהיא התגלגלה במקרה מגרמניה.
    הסיפור של ברבי יוצא לאור!
    תודה רבה ליצ'י על עבודת המחקר ויצירת פוסט שפשוט כייף לקרוא!
    נהנתי מאוד!!!

  2. כיף ללמוד משהו חדז על בובה שהייתה השראה לתפירה של בנותי.בפעם הבאה ספרי על צ'בוראשקה.

    1. צ'בוראשקה הוא לא חלק מילדותי, אבל הוא מקסים ואשמח ללמוד אותו ואת אוספנסקי.

  3. איזה רעיון מקורי לראיין את ברבי!!!
    אין על ברבי!!! אגב כשהייתי ילדה היה משחק מחשב של ברבי מתה לדעת איך הוא נקרא

  4. זה די מטורף בעיניי שלארוך כול השנים עדיין נשמר מודל היופי של ברבי זהה בבסיסו: עיניים כחולות ושיער בלנודיני, דבר שאני קצת מתנגדת לו, בכלל…המחשבה הזו שיש מודל יופי כלשהו, באופן אישי מעדיפה לקנות למיקה בובות מבד ובכול מיני צבעים:)
    אבל שווה לראות את הייצוג של בארבי בצעצוע של סיפור 3- היא ממש שוברת מוסכמות שם ויוצאת אישה אמיצה, דעתנית בעלת יכולת השפעה ולא עוד בובה על חוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם את הפוסט? בואו נהיה חברים

נפגש במייל עם פוסטים חדשים

כל הזכויות שמורות

אני מזמינה אותך!

פעם בשבועיים אני מפרסמת פוסט חדש עם כל מה שחדש בעולם שלי:
צעצועים, משחקים פעילויות והמלצות. 

תשאירו לי פרטים ונהיה בקשר.
ליצ'י