בלשות…איך אני אוהבת מסתורין וחקירות סמויות! לכן, כשהוצע לי התפקיד המכובד- להצטרף, מטעם התאגיד הבין גלקטי, לקבוצה אנונימית של חוקרים ומדענים, למשימה סודית לפיצוח הצופן לחיי נצח, הקוצים שלי רעדו מאושר!
חבשתי כובע, התזתי ספריי spf+50 , וירדתי לתל-אביב. כי השמועה אומרת שאין כמו העיר הזאת בקיץ.
נחתתי עם דורה- מכונית העל חלל הנאמנה שלי, על הכדור הכחול- והסתכלתי סביב… נו-שויין, מלמלה דורה, הלוא זהו העולם שהכל קורה בתוך מסכים קטנים ושחורים. מה כבר תגלי?
הרחוב המה אדם, אבל אף לא אחד הבחין בדורה הצבעונית והזוהרת, או בי.. עמדנו על המדרכה, והסתכלנו. מזל שיצורה ממין אישה אחת, הלכה עם עגלת תאומים ונתקלה בחוסר נוחות באחד מהקפיצים של דורה.
"סליחה, אפשר לעבור?" היא שואלת כשראשה עדיין במסך הקטן. "המדרכה נועדה להולכי רגל, איזו חוסר התחשבות"…
"ההתנצלות מתקבלת" השבתי.
"מה?" היא הרימה את הראש. "אני לא התנצלתי! חוצפה שכזו…"
"או" עניתי, "השתמשת במילה סליחה, אצלנו נהוג להשתמש בה כשמצטערים על משהו- נגיד, שנתקלים בלי לשים לב ברכב של מישהו".
"רכב? מה את? מה זה? " היא משכה לדורה בריסים הורודים שלה. דורה צפצפה את הצפצוף הכי כועס שלה. והאישה נבהלה.
"אנחנו לא מכאן. אנחנו פה במסגרת משימה חשובה ביותר".
"ומה המשימה, אם אפשר לשאול??"
"מממ…" חשבתי 2 שניות ארוכות, "אני נציגה חוקרת, מטעם התאגיד הבין גלקטי, ובאתי לגלות את הסוד של חיי הנצח, אולי את במקרה יודעת לאיזה כיוון אני צריכה לפנות?"
"בוודאי". ענתה בהחלטיות. "הנה"- היא מציגה לי פרסומת בתוך המסך הקטן– תעלומה במוזיאון- בואו לגלות את הסוד לחיי נצח! בית התפוצות, קלאוזנר 15 ת"א. ראשון-חמישי, במהלך חודש אוגוסט.
"תודה" אמרתי למכשיר. וקדתי קידה ליצורה עם העגלה.
המוזיאון המקסים, שוכן בתוך האוניברסיטה, ובשלב ראשון, ניחן ב- 5 החוקים החשובים מבחינת ייצורים פירותיים, ורגישים לחום יולי אוגוסט כמוני:
- פעילות מעניינת עם ערך מוסף.
- מזגן!!!
- חניה/ גישה נוחה.
- מחיר סביר למשפחה
- ואיך לא- כיף!!
מוזיאון בית התפוצות כשלעצמו, מאוד מתאים למשפחות. יש בו תערוכות-שמתאימות לכל הגילאים. והדבר הבולט בו, מעבר לבחירה המרתקת של החומרים המוצגים. היא הדרך שבה בחרו להציג את התכנים. באופן מגוון, משחקי, לא מתנשא או מתיימר, אינטראקטיבי, מתקשר בגובה העיניים ומושך. באמת מוזיאון מעניין כיפי ומהנה!
המשחק- תעלומה במוזיאון– מפתיע, כייפי ועושה מחווה יפה לרוזלינד פרנקלין, מדענית יהודיה- אשר חקרה את מבנה הDNA. רוזלינד היתה שאפתנית ומבריקה, ויש אומרים גם יהירה וזו הסיבה כנראה שהגילוי שלה על מבנה סליל הDNA נעלם ממגירת השולחן שלה עוד לפני שהצליחה לפרסמו. לעומת זאת, חבריה למעבדה ווטסון וקריק, קיבלו פרס נובל על אותה פריצת דרך…
במשחק "חפש את המטמון" המשעשע, בשיתוף עם שחקנים ממש מצחיקים, ומשימות מאוד חמודות, אנחנו מכירים על קצה המזלג את הגלריות השונות, את הנושאים והרעיונות שהמוזיאון מציג. צוחקים ונהנים ביחד בדרך אל חקר וחיפוש לשאלה שנשאלת עוד בהתחלה- מהו סוד חיי הנצח. רוזלינד פרנקלין השאירה מסר- ועלינו למצוא אותו. חשוב להקשיב למסר החשוב, אך גם לא לפספס את העובדות וחשיבותה האמיתית של רוזלינד פרנקלין למדע והשפעתה על חיינו.
המשחק מיועד למשפחות ולילדים קטנים, אולי קצת פחות לגילאי 12 ומעלה, כיוון שהמשימות הן קלילות ולא מדובר בפיצוח האטום כדי להגיע אל היעד הסופי.
עוד פעילויות קסומות בבית התפוצות:
תערוכת "גיבורים" (גילאי 6-12)- היא תערוכת קבע, שמציגה גיבורים יהודים, מכל הדיספלינות- גיבורי תרבות, ספורט, מדע, כלכלה, מנהיגים, אמיצים, יוצרים. לא רק טרומפלדור הוא גיבור, "ילדים- יש לנו במה להתגאות בכל כך הרבה תחומים…" אין ספק שזו תערוכה מרתקת ודרך מתוקה ומקסימה להכיר לילדים את איינשטיין, עופרה חזה, בוב דילן, מארק צוקרברג והרצל.. המצגים הם אינטראקטיביים ומשחקיים- ולא רק שהם יורדים בקלות בגרון, הם כיפיים, מאתגרים ומעניינים.
תערוכת "ויהי צחוק" היא תערוכת הומור יהודי- כמה אנחנו רוצים שהילדים שלנו יכירו את הדמויות שקרעו אותנו מצחוק כשהם עוד היו בשש! אז הנה הזדמנות יקרה מפז, לעשות להם היכרות עם הגשש החיוור, האחים מארקס ,עם ג'רי סיינפלד ושייקה אופיר. ועוד המון חבר'ה שעשו ועושים לנו שמח.
עוד תערוכות, שלדעתי האישית, חשוב לקחת את הילדים- שים (דיוויד סימור), הצלם הבינ' הראשון של יוניצ"ף, עם תמונות מרתקות, בינהם של ילדים פליטים באירופה לאחר המלחמה.
מבצע משה– סיפור עלייתם וקליטתם של יהודי אתיופיה, הללו-יה– תערוכת בתי הכנסת- אותנו באופן אישי תמיד מעניין לראות אדריכלות, ואת הילדים- את הדגמים הקטנים. והנני הנני– מיצג וידאו מחווה לליאונרד כהן, אהובנו.
תהנו ותשמרו על עצמכם,
ליצ'י