דורה מהבהבת לי עם האורות. "מה דורה?" אני מסתכלת עליה
"עוד מעט נגמר לי המצבר! הכל בגלל כל המכשירים האלה של יצורי האדם! הם בזבזו לי את גלי המיקרו…"
"זה לא בריא לכעוס…" אני עונה, "זה עושה חצ'קונים".
אנחנו ממשיכות לשייט בין הכוכבים, "אני חושבת שכדאי למצוא איזה מקום לנחות בו קצת – נוכל לתדלק איזה משחק או שניים…"
אני מסתכלת בלוח המחוונים של דורה. במצלמת הזום שמתחתינו – המוני יצורים סוחבים כפות תמרים ובונים מבנים קטנים מקושטים ליד הבתים.
"מה הם עושים?" רוטנת דורה, מכונית העל חלל הפולנייה שלי, "תראי!" היא מצביעה על יצור קטן עם שלט- "הוא מזיז את ההורים שלו שמאלה וימינה!"
"זה לא יתכן דורה. שלט לא יכול להזיז יצורים לא ממוחשבים… בואי ננחת ונאבחן את המצב מקרוב…"
דורה מחליטה לנחות בחצר בית בפרדס חנה- כרכור:
- ראינו יצורים שבונים, מקשטים, מבשלים, מנקים….
- ראינו מיני-יצורים מחזיקים שלטים, קונסולות ומכשירים.
- ראינו יצורים גדולים מזיעים, ממהרים, מקבלים ונותנים הוראות.
- ראינו יצורים קטנים יושבים במזגן וגם נותנים הוראות: ליצורים הגדולים! (אני צמאה! הוא חטף לי! קורנפלקס!)
"תראי דורה", אני מסבירה לה את הממצאים:
- היצורים הקטנים יודעים לדבר במילים. אבל הם עדיין לא יודעים להגיד משפטים שלמים… (הם קטנים…)
- היצורים הקטנים צריכים לשבת במזגן, כי הם לא יכולים לעבוד קשה ולהזיע בשמש. (הם קטנים…)
- היצורים הקטנים לא מכוונים את השלטים להורים שלהם, הם פשוט לא רואים אותם הם רואים מבעדם- את המסך הזה השחור. (הם פשוט עוד קטנים…)
"אהלן!" מישהו עושה לי שלום…
"היייי", אני עונה
"אתן לא עברתן פה מקודם בין הכוכב הרביעי לחמישי?"
"כן…" גמגמתי "איך? יפה ששמת לב…."
"ככה זה בחג סוכות- מסתכלים מבעד לסכך על הכוכבים ורואים המון דברים. נחמד שבאתן לבקר בסוכה שלנו…"
אני רק שאלה: אם עכשיו חג- אז למה בעצם היצורים הקטנים שלכם משחקים כל אחד עם המסך ביד שלו ולא כולם ביחד?
"אה.. זה! כי ככה הם לא מפריעים לגדולים לשחק עם המסך ביד שלהם…!"
"מממ…נשמע הגיוני, תודה! אז אולי תרצו לשחק כולם ביחד במשחק סופר מדליק שהבאתי מהכוכב של לילך?"
"לילך? לא שמעתי עליו…"
"אז תקשיב: לילך היא אוטוריטה בתחום חדרי הבריחה! מכיר?"
"בריחה- בטח מכיר…"
"יפה! היא כתבה משחק מטריף למשפחות לחג הסוכות! המשחק מדליק! מקורי! מאתגר! זה משחק ש מתאים לכל המשפחה, והכי חשוב כייפי ומלכד !"
"אז בטח!"
אז ככה:
דמיינו לכם שאתם מוצאים תיבה עם מנעול! התיבה הזאת אוצרת בתוכה מטמון יקר ערך! לא סתם ערך- מדובר פה על אוצר משפחתי!
כל המשפחה צריכה להרתם ולפצח את התעלומה בעזרת חידות ואתגרי חשיבה…
אתם חושבים שזה קל? ממש לא!
אצלנו- 4 וחצי ילדים (התינוקת עזרה פחות), 2 זוגות הורים, סבא וסבתא דוד ודודה- 50 דקות בערך…
הילדים- חלקם היו די בשגעת ורצו מהר מהר לאסוף, לספור, לחשב ולגלות. כבר בחידה הראשונה היה צורך בשיתוף פעולה- מה שחיבר אותם לעבודה משותפת, והפך את המשחק לביחד ולא לתחרות… שזה כבר הצלחה כבירה!
הדודים והסבים שהראו סקפטיות מעטה- לאט לאט גילו שהחידות ממש חמודות ויצירתיות ואפילו מאתגרות ונשאבו גם הם למשחק…
בשלב כלשהו כשהיה נראה שהתעלומה נפתרת- והנה אנחנו פותחים את התיבה, התברר שזו רק ההתחלה! ויש לנו עוד הרבה משחקים וחידות לפנינו. זה היה כיף אמיתי- כי בדיוק התנענו את גלגלי המוח והתחלנו ממש להנות.
נכון שעם כמות כזו של אנשים זה לא קל לשחק משחק מהסוג הזה, אבל- בכל פעם מישהו אחד יצא ומישהו אחר נכנס… וגם הילדים- נהנו ממש- עם חידות ממש מגוונות: תרגילי חשבון, ידע כללי, פאזלים, כתבי סתרים ועוד… (וככה אפשר היה לחמם את הארוחה בשקט בלי הפרעות)
המשחק צבעוני ומרענן בניחוח חג הסוכות- מלמד ומזכיר את מנהגי החג. אבל לא בכבדות!
את הערכה רוכשים דרך לילך- Play With Lilach. כל מה שאתם צריכים זה 2 מנעולים עם קוד, 2 קופסאות ומדפסת. ההסברים ממש ברורים, מפורטים ופשוטים. הכל נגיש- מעט מאוד הכנות מראש… וצאו לדרך!
אז אם אתם שואלים אותי על רעיון מקורי לפעילות בארוחת ערב.
או אם החופש לא נגמר ומזג האויר משוגע ובא לכם להשאר בבית ולעשות משהו כייפי עם הילדים.
או מצאתם את עצמכם עם מלא ילדים וחברים שלהם בבית ואתם רוצים לתת להם שעה עם ערך.
או אם בא לכם לשבת בסוכה ולעשות משהו מקורי ומלכד!
אז תקליקו כאן- האוצר של סבתא, תעשו מה שצריך ותורידו את הקובץ של לילך.
ובכלל- לילך המלכה האם של חדרי הבריחה- מחברת חדרי בריחה אישיים:
אם אתם מחפשים פעילות מעניינת ליום ההולדת של הסבתא/ לבר מצווה/ לערב עובדים/ ערב רווקות… ואתם שואלים את עצמכם איזה פעילות מקורית אתם יכולים לעשות? עשו לעצמכם טובה ענקית ודברו עם לילך: Play With Lilach
שלום ואהבה
ליצ'י
